• שחזור דיסק
  • שחזור דיסק
  • שחזור מידע

אל תתפס עם העכבר ביד

איך מונעים מבן הזוג לגלות אימיילים וסמסים מרשיעים? לאן פונים כדי לחטט במחשבו של בן זוג בוגד? ולצד מי עומד החוק? • מדריך לנבגדים ולבוגדים של העידן הדיגיטלי.
הודעת סמס יכולה לפעמים לעלות ביוקר. תשאלו את תושב הצפון שביקש לנצל כמה שעות פנויות באמצע היום למפגש לוהט עם המאהבת שלו. "אני רוצה לראות אותך, ניפגש בצהריים", כתב לה, וציין את מקום המפגש המדויק. אבל במקום לשלוח את ההודעה למאהבת, הוא שלח אותה לאשתו.

הרעיה, שחיפשה במשך זמן רב הוכחות לחוסר נאמנותו של הבעל, קפצה על הסמס התועה כמוצאת שלל רב. בעצה אחת עם עורכת דינה מיכל שקד היא הזעיקה חוקר פרטי, והשניים התייצבו במקום המפגש המתוכנן של זוג האוהבים ביישוב ליד חיפה כשהם מצוידים במצלמה. ואמנם, זמן קצר אחר כך הם הבחינו בבעל ובמאהבת נכנסים יחד לאחד הבתים וסוגרים אחריהם את הדלת. כשחזר הבעל לביתו הציגה לו אשתו את ההודעה שקיבלה, והאשימה אותו בבגידה. הוא הכחיש, ואז היא שלפה את התמונות שצילם החוקר הפרטי מחוץ לקן האוהבים.

תעשיית תמונות הפורנוגרפיה שכיכבה בעבר בתיקי הגירושים פינתה בעידן הדיגיטלי את מקומה לשיטות קצת פחות פולשניות להוכיח בגידה. "היום מספיק לבן הזוג לעלות על התכתבות במייל או בסמס שממנה יוכל ללמוד מתי בן הזוג עומד להיפגש עם המאהב", מסביר עו"ד אבנר זינגר, מומחה לדיני משפחה. "נניח שעל סמך המידע הדיגיטלי הבעל יודע שעומד להתקיים מפגש בין המאהב לאשתו. הוא יכול לעקוב אחריהם, לראות שהם מגיעים למלון, מקבלים חדר ונכנסים אליו. הוא והבלש יכולים לחכות בחוץ שעה, ויש על זה חזקה של מעשה בגידה".

הסלולר, האימייל ותוכנות המסרים המידיים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, ואיתם הולכת וגדלה הפגיעה בפרטיות. בדרך כלל אין סיבה לדאגה: גם אם חברות האינטרנט יודעות עליכם יותר ממה שאתם חושבים, הן ינצלו זאת בעיקר כדי להציף אתכם בפרסומות שרלוונטיות לתחומי העניין שלכם. הבעיה מתחילה כשהמחשב והאינטרנט, שזוגות רבים חבים להם את העובדה שבכלל הכירו, הופכים לכלי שרת אכזרי ואפקטיבי כשהם מחליטים להתגרש.

"יותר ויותר עורכי דין שעוסקים בדיני משפחה נתקלים במקרים שבהם מעורבות ראיות דיגיטליות", אומר פרופ' דב פרימר, מומחה בדיני משפחה בינלאומיים, מרצה לדיני משפחה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ויושב ראש הוועדה לבתי משפט לענייני משפחה של לשכת עורכי הדין. "לאחרונה הזדמן לי לייצג אשה שחששה שבעלה מנהל רומן ואף מעביר כספים באמצעות המחשב. יום אחד, כשהבעל יצא מהבית, הזמינה האישה מומחי מחשב שבדקו את הכונן הקשיח במחשב, וגילו כי חששותיה היו מבוססים. המומחה הכין דוח שהתבסס על הממצאים, ואלה הוגשו כראיות לבית המשפט".

השוק מוצא פתרון

אם יש לכם מה להסתיר, לא הייתם רוצים שהמחשב האישי
או הטלפון הסלולרי שלכם יתגלגל לידיו של אבנר שרון, מנכ"ל חברת שחזור המידע הוותיקה מיטסי, ומומחה בעל שם בתחום. במיטסי משתמשים בתוכנה פרי פיתוח עצמאי, Foresee, שמסוגלת לאתר מידע בכונן הקשיח גם אם המשתמש מחק אותו מסל המיחזור. האתגר, אומר שרון, הוא "לא רק לבצע את החיפוש, אלא להגיע בזריזות למקום שבו נמצא המחשב, להעתיק את תכולתו בלי להתגלות, ולהסתלק".

במיטסי לא מסתפקים בניתוח מחשבים, אלא מסתכלים על כל הארסנל הדיגיטלי. "העבודה שלנו מקיפה כל מוצר אלקטרוני עם זיכרון שבו עלול להסתתר מידע שיכול לעזור ללקוחות שלנו", מסביר שרון. "אם בא אליי בעל עם מחשב, אני מבקש שיביא גם את נגן ה-MP3, את מחשב כף היד ואת התקני הזיכרון הנייד [דיסק און קי]. מחזיקי המפתחות התמימים הללו מכילים בהרבה מקרים מערכת הפעלה זעירה בשם U3, שמאפשרת לנהל התכתבויות שלמות בלי להשאיר שריד במחשב עצמו.

"המכשירים הסלולריים החדשים והטלפונים החכמים במיוחד הם עולם ומלואו, שבו אפשר לשמור תמונות, סרטונים וקבצים רגילים. עם חלק מהמכשירים החדישים כבר קשה לנו יותר להתמודד, אבל בסופו של דבר השוק מוצא פתרון לכל המכשולים".

איך להעלים עקבות: המדריך

האם לבן זוג יש בכלל דרך להגן על עצמו מפני מעקב? לדברי שרון, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, כי כל פעולה שאנו עושים במחשב מותריה אחריה עקבות. "לא מזמן התקשרה אליי אשה לאחר שבעלה תפס דואר אלקטרוני שהתקבל בחשבון הג'ימייל שלה. היא לא רצתה לשנות את הססמה אלא להעלים את החשבון כאילו לא היה. הבעיה היא שחשבון דואר כזה משאיר עקבות במחשב - במיוחד אחרי שאנחנו עונים למכתבים שאנחנו מקבלים. מומחה לא בהכרח יוכל למצוא את כל הדואר האלקטרוני, אבל הוא יוכל לאתר פה ושם משפטים טובים ותאריכים, שאותם יוכל לצרף לחלקי הפאזל הקיימים, ולהשלים את התמונה".

יש תוכנות שמתמחות בהעלמת עקבות, כמו CCleaner, אבל גם הן לא מספקות פתרון של מאה אחוזים. "בניגוד למה שרבים חושבים", אומר שרון, "פרמוט המחשב לא מוחק את הקבצים שבו. הדרך היחידה למחוק קבצים כך שלא יהיה אפשר לשחזר אותם היא באמצעות תוכנות מיוחדות. לעומת זאת, אם נגלה שפעולה שכזו בוצעה בכונן שאנחנו בודקים, הדבר ידליק אצלנו נורת אזהרה ענקית שמישהו מנסה להסתיר משהו, והחשד כלפיו רק יגבר".

אבל גם אם אי אפשר להתגונן במאה אחוז, יש דרכים להסוות את העקבות הדיגיטליים. העצה הכי טובה היא כמובן לא להשתמש בתקשורת דיגיטלית לשימושים שחשוב לכם שלא יתגלו. מעבר לכך, יש כמה אמצעים פשוטים שאפשר לנקוט.

  • הביאו בחשבון שעצם העובדה שנקטתם את האמצעים הללו יכולה לעורר חשד שיש לכם מה להסתיר. כך למשל בסלולר: אם תיבת "הודעות נכנסות" ו"הודעות יוצאות" תמיד ריקה, הדבר עלול לעורר בקלות את חשדו של בן הזוג הסקרן. לעומת זאת, בכל מה שנוגע למחשב, תמיד תוכלו להשתמש בתירוץ ש"שמירה על כללים בסיסיים של אבטחת מידע היא התנהגות אחראית בעידן הדיגיטלי".
  • כדי למחוק קובץ מסוים באופן בטוח, לא די במחיקה פשוטה ואפילו לא מספיק לרוקן את סל המיחזור. למחיקה מוחלטת יש לבצע פעולה הנקראת Wipe בתוכנה המיועדת לכך.
  • אל תגלו את הססמאות שלכם לאף אחד, החליפו אותן מעת לעת, והקפידו לא לבחור בססמאות שאחרים יוכלו לנחש. תאריך יום ההולדת שלכם, למשל, הוא ססמה גרועה במיוחד.
  • אמרו למסנג'ר או ל-ICQ שלכם לא לשמור את היסטוריית השיחות (לוגים), או הקפידו למחוק אותה מעת לעת.
  • הגדירו לשירות הדואר האלקטרוני שלכם לא לשמור אוטומטית את המכתבים היוצאים. לחלופין, הקפידו לרוקן מפעם לפעם את תיקיית הדואר היוצאת, ומיד אחר כך גם את תיקיית הדואר שנמחק. בכלל, אם מחקתם דבר דואר כלשהו - הקפידו למחוק אותו גם מתיקיית הדואר שנמחק.
  • אל תאפשרו הוספה אוטומטית של ההודעה הנכנסת לגוף ההודעה היוצאת.
  • מחקו מדי פעם את תיקיית הקבצים הזמניים (temp). הקצו את כמות הזיכרון הנמוכה ביותר האפשרית לקבצים זמניים. מחקו מדי פעם את העוגיות (cookies). קיימות תוכנות שיסייעו לכם בכך בלי לפגוע בעוגיות הנחוצות.
  • מחקו את היסטוריית הגלישה שלכם, והגדירו לדפדפן שלכם לשמור היסטוריה במשך 0 ימים.
  • בטלו את אפשרות ההשלמה האוטומטית של שמות משתמש, ססמאות וכתובות אינטרנט. אל תאפשרו שמירה אוטומטית של סיסמאות.
  • מי שמוכן להשקיע קצת יותר מאמץ, יוכל לחפש באינטרנט מדריכים המסבירים כיצד להחזיק במחשב תיקיות "שקופות", שמשתמש אחר לא יוכל להבחין בכלל בקיומן.
  • בטלו את האפשרות להתחבר מרחוק אל המחשב שלכם.
  • לאחר כל פעולת מחיקה גשו לסל המחזור ורוקנו אותו.
  • איך יודעים אם מישהו עוקב אחריכם? לאחר שיישמתם את כל ההמלצות שברשימה, חיזרו מדי פעם אל כל אותם מקומות שבהם ערכתם שינויים ושימו לב: האם יד נעלמה השיבה את המצב לקדמותו? גשו אל רשימת התוכנות ובידקו אם יש שם תוכנות מעוררות חשד, כמו תוכנות Wipe למיניהן. למזלכם, תוכנות רבות בכלל לא מנסות להסתתר מאחורי שמות תמימים.

החוק מגן על הבוגד

ואולי מי שיגן על מנהלי הרומנים, ועל אלה שלא בדיוק מעוניינים שבני משפחתם ידעו מה הם עושים באמצעות המחשב, הם דווקא החוק והפסיקה. באחד מפסקי הדין האחרונים שלו העניק הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון אהרן ברק חיזוק משמעותי ביותר להגנה על הזכות לפרטיות.

בערעור שהגישה אשה על החלטה של בית הדין הרבני לחייב אותה בגירושים, היא טענה שההחלטה התבססה על ראיה שהושגה שלא כדין תוך פגיעה בפרטיותה. זה היה לאחר שהבעל ושניים מחבריו הפתיעו את האשה בעת שקיימה מגע אינטימי עם המאהב שלה במרתף הבית, וצילמו אותם.

הבעל טען כי הפגיעה בפרטיות נעשתה לצורך "עניין אישי כשר", ומאחר שהצילום בוצע במרתף, לא היה מדובר ברשות היחיד - מקום שבו גוברת הזכות לפרטיות. ברק דחה את טענות הבעל, וקבע בפסק הדין כי "סביב כל אדם יש מרחב שבו הוא זכאי להיות עם עצמו", וכי "מרחב זה נע עם האדם [...] הוא עשוי לחול גם במקום שבו אין לפרט כל קניין, כגון בית הוריו, בית חולים או תא טלפון".

עו"ד נאוה פרס, המתמחה בדיני משפחה, אומרת כי "פסק הדין פגע קשות בחוקרים הפרטיים, שאחד מעיסוקיהם המרכזיים היה הבאת הוכחות למעשי בגידה של בני זוג. החוקרים הפרטיים בוכים כי כבר אי אפשר לבצע המון פעולות שנעשו בעבר כדבר שבשגרה".

אין צורך במשפט

אלא שפסק הדין של ברק לא חל רק על החוקרים הפרטיים המצוידים במצלמות, אלא גם על פגיעה בפרטיות שמתבצעת במחשב. עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט וה-IT במשרד עורכי הדין פרל-כהן-צדק-לצר ומי שעומד בראש ועדת המחשוב בלשכת עורכי הדין, מסביר כי ראיות שהושגו בדרך הפוגעת בפרטיות אינן קבילות במשפט. אם אדם חדר למחשב האישי של בן זוגו והתחקה אחר עקבות דיגיטליים לבגידה, החומר שאסף יכול להיפסל כעדות. יתרה מזו, מעשה כזה עלול להיחשב כחדירה אסורה לחומר מחשב - כאשר שני המעשים האלה נחשבים גם לעבירה פלילית.

לאחרונה התקבל בישראל פסק דין שקבע כי בנסיבות מסוימות המעביד יכול לקרוא את תכתובת הדואר האלקטרוני של העובד. אלא שלשם כך נדרשת בין היתר הסכמה מראש של העובד. האם עצם היותם של איש ואשה נשואים הוא הסכמה לחדירה של האחד לפרטיותו של האחר? בפסק הדין המדובר שלל ברק את קביעת בית הדין הרבני, שלפיה בני זוג אינם זכאים לפרטיות בינם לבין עצמם. ברק אמר את הדברים בהקשר לצילום האישה בידי הבעל, אך הדברים בהחלט עשויים להיות רלוונטיים גם לחדירה לחומר מחשב.

אבל לא כל המקרים מגיעים לבית המשפט. כאשר אחד מבני הזוג מציג לשני הוכחות חותכות, ייטה בן הזוג הבוגד להסכים לסגור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. כדוגמה מביאה עו"ד פרס מקרה שאירע לפני כחצי שנה, כאשר שינוי בהתנהגותו של הבעל עורר את חשדה של האשה. היא ניצלה את העובדה שחשבון הסלולר היה רשום על שמה כדי להוציא פירוט הודעות סמס.

"היא לא ביקשה לברר את תוכן ההודעות אלא את כמותן, מתי נשלחו ולאילו מספרים", מספרת פרס. "היא גילתה שבחודש אחד נשלחו 300 הודעות סמס למספר מסוים, חלקן בשעות הקטנות של הלילה. זה הספיק לה כדי להכניס לתמונה חוקר פרטי, והוא אימת סופית את החשד. האשה לא היתה צריכה לפנות לבית המשפט, כיוון שהמידע שהיה ברשותה לא הותיר לבעל ברירה אלא להגיע איתה להסכם".

במאמר בנושא שהתפרסם לאחרונה בניו יורק טיימס טענה עורכת הדין הניו יורקית ג'קלין ברנט כי "גוגל אולי יודעת עליכם הכל, אבל לא איכפת לה מכם. לעומת זאת, לאף אחד לא אכפת ממה שאתם עושים יותר מאשר לאדם שעד לא מזמן הייתם נשואים לו". המצב בישראל אינו שונה בהרבה.


אתם כאן: ראשי כתבות כתבות אל תתפס עם העכבר ביד